 |
 |
|
ברוכים הבאים
9.9.2004 статья в газете вести 9.9.2004 כתבה בעיתון וסטי תרגום הכתבה מהעיתון וסטי מיום 9.9.2004 אמצעי הגנה מספר אחד שאלת השלמתה של גדר הביטחון שבה והפכה לאחד הבעיות הבוערות לאחר הפיגוע בבאר שבע, שמבצעיו הצליחו לחדור אל הקו הירוק דרך קטע בלתי מגודר. מאת נינו אביסאדזה. אם מישהו במדינה יספר לכם על ארגון חברתי לא-פוליטי, הוא כנראה עובד עליכם בעיניים. אבל כשתנועת האזרחים למען גדר ההפרדה מכריזה שהיא מתעלה מעל לשיקולים פוליטיים, אפשר לקבוע בביטחון שמנהיגיה מסוגלים לבנות מגדלים פורחים באוויר. אולם למען האמת, מקימי תנועת "גדר לחיים", השיגו גם תוצאות בשטח. יו"ר התנועה, אילן ציאון, וסגנו, עדי ברוך הם עורכי דין במקצועם ומרגישים בקיאים בענייני חוק ומשפט. אותם שני צעירים פטריוטיים הקימו אגודה אזרחית, והם מצהירים שאמצעי ההפרדה בין ישראל לרשות הפלסטינית קיימים רק בזכותם, אם כי עוד עשרות פוליטיקאים ומאות התארגנויות אזרחיות טוענות לאותו הישג. אילן ציאון: אבל ההתחלה של כל העניין הייתה באמת שלנו! קודם הימין לא הרשה אפילו להעלות על הדעת אלא את ארץ ישראל השלמה לנצח נצחים, ואלו השמאל-ובראשו אהוד ברק וחיים רמון- קידם קודם כל את רעיון ההסדר המדיני, ורק אחר כך הוסיף אליו את רעיון בניית הגדר. ואילו אני אזרח פשוט הרוצה להיות מוגן מפני פיגועים. הרעיון להקים אגודה אזרחית למען הקמת הגדר נולד בלילה שאחרי הפיגוע במועדון הדולפינריום בת"א. למחרת כבר הקמנו את התנועה הציבורית "גדר לחיים". הראשון שפנינו אליו היה עמרם מצנע. התברר שהוא תמך בנו מטעמים פוליטיים, שכן הוא עצמו עתיד היה להעלות את רעיון ההפרדה החד צדדית. בסופו של דבר הוא גרם רק לנזק בלתי הפיך, שכן הדבר קישר בתודעת הציבור, אחת ולתמיד, את גדר ההפרדה לפירוק ההתנחלויות. לכך מתנגד רוב הציבור, למרות תכנית ההתנתקות של ראש הממשלה. אנחנו טענו כבר אז, שאין זמן לדיבורים, וצריך להציל חיי אדם. את הקמתה הפיסית של הגדר, גם אם יימצאו יישובים יהודיים משני צידיה, אפשר היה להשלים תוך חצי שנה". שאלה: כיצד אתם, כתנועה ציבורית, הייתם מסוגלים להפריד בין אותם יישובים החשופים לפיגועים לאלה המוגנים מפניהם? עדי ברוך: במובן מסוים, בכל תוואי שתקום, ניתן לייחס לגדר הזאת משמעות מדינית: שמאלית, אם היא תעבור בגבולות הקוו הירוק, או ימנית, אם היא תכלול התנחלויות. לכן הכרזנו כבר מההתחלה, שנקדם בברכה כל תוואי, ובלבד שהגדר תוקם כבר, ושפתרון הבעיה הזאת הוא בסמכותה הבלעדית של הממשלה. שאלה: אז מדוע אתם טוענים לזכות הבכורה, אם גדר הביטחון, מהסנטימטר הראשון שלה, נבנתה כרצונם של הפוליטיקאים? אילן ציאון: על בניית אותו הסנטימטר הראשון החליטו ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר הביטחון דאז, בנימין בן אליעזר, רק בעקבות המאבק הציבורי הקשה שהתנהל בראשותנו. אנחנו התחלנו להסביר לציבור, שהגדר איננה גבול, אלא אמצעי הגנה-חיוני ביותר-מפני פיגועים. ערכנו הפגנות ומחאות מול בניין ראש הממשלה ומול הכנסת. אכזרי ככל שיישמע הדבר, הבנו שעם כל פיגוע יגבר הלחץ הציבורי על הממשלה. כשהגענו למסקנה, שהממשלה והעומד בראשה מעכבים ככל יכולתם את הקמת הגדר, עתרנו לבג"ץ. ואז-ביוזמתנו, אגב- הוקמה המועצה הציבורית למען הקמת הגדר. הצענו את ראשות המועצה לחבר המועצה לביטחון לאומי דאז, תא"ל במיל' עוזי דיין, בזכות משקלו הציבורי וניסיונו הצבאי. לצערנו, מהר מאוד התברר לנו שעוזי דיין והמועצה לשלום ולביטחון החלו לתת לבעיה אופי פוליטי. הדברים הגיעו עד כדי כך, שראש המועצה, תא"ל במיל' דני רוטשילד, אמר לנו: אם לא יהיה פירוק התנחלויות, הוא מתנגד להקמת גדר הביטחון! שאלה: אם כבר הזכרנו את קורותיה של הגדר, מוכרחים לציין שהקטע הראשון שנבנה בה, באזור קלקיליה, לא הוכיח את עצמו: מחבלים מסתננים דרכו ללא הרף, כולל אלה שרצחו את הילדה בת התשע נועה ליבוביץ'. עדי ברוך: כל מוות הוא אסון נורא, אבל עובדה היא, שבזכות הגדר שכחנו מהם פיגועים למשך זמן רב. האסון בקלקיליה התרחש משום שלא הקפידו שם על כל הפרטים הטכניים. שאלה: אבל ההיסטוריה הוכיחה לא אחת, שאין חומות שאי אפשר לחדור דרכן או להבקיע אותן. אילן ציאון: מכל מקום, אמצעי הגידור מסביב לרצועת עזה הוכיחו את יעילותם באינתיפאדה הנוכחית. אפילו במצבם הלא-מושלם הם הצילו עשרות אם לא מאות חיי אדם. אי אפשר להבטיח שאף אחד לא יפרוץ אף פעם שום גדר. ובכל זאת, אירועי באר שבע משמשים הוכחה מחרידה לנחיצותם של אמצעי ההגנה במדינה. שאלה: כמה תעלה לנו הקמת הגדר? אילן ציאון: מדובר בגדר באורך 350 ק"מ, ומתוכם הוקמו עד עתה רק 250. עלות בנייתו של כל ק"מ היא 10 מיליון שקל. לכן מדובר בסכום של 5.5 מיליארד שקל. שאלה: אתם, כנציגיו של ציבור, הסובל ממילא ממשבר כלכלי, אינך סבור שחבל לבזבז משאבים אדירים כאלה על מבנה, שממילא לא יהיה גבולה העתידי של המדינה, ושניאלץ לפרקו בעתיד? עדי ברוך: עכשיו את מדברת כמו השמאלנים ההם, שבשום אופן לא מסוגלים לתפוס, שאי אפשר לפתור את כל הבעיות בבת אחת. את מדברת על הסדר הקבע, ומי יודע מתי נגיע אליו. אבל את חיי ילדינו צריך להציל כבר היום. בסופו של דבר, כל הוויכוחים הפוליטיים האלה הובילו לפסיקת בג"ץ הרת האסון, שלא די שעיכבה לזמן רב את הקמת הגדר בקטעים רבים, אלא גם קבעה, שאסור ש"הגדר" תפגע בזכויותיהם של התושבים הפלסטיניים, או שתפריע למהלך התקין של חייהם. האם הם נתנו את הדעת על כך, שפסיקתם פותחת את הדרך בפני מחבלים!? האם ידוע לשופטי בג"ץ, שהפלסטינים מכנים את הגדר "הנכבה החדשה"? הרי מאמצעי הלחץ היחיד שלהם על ישראל הוא הפיגועים, ואלה ייפסקו עם השלמת הגדר. שאלה: נציגי הארגון שלכם משתפים בדיוני בית הדין הבינלאומי בהאג, שדן בסוגיית גדר הביטחון של ישראל? אילן ציאון: לא. עמדתנו הייתה, שישראל איננה צריכה להצטדק בפניו. ובכלל, הבעיה העיקרית שלנו איננה בית הדין הבינלאומי בהאג, אלא הבג"ץ שלנו-עצמנו. הוא החליט להראות לכל העולם, ובכלל זה גם לבית הדין הבינלאומי, איזה מין מערכת משפט דמוקרטית יש לנו. ובתוך כך חובתי לציין מה שיודע כל עורך דין ישראלי מתחיל: שבג"ץ איננו אמור להתערב בהחלטות הנוגעות לביטחון המדינה ולגבולותיה. ש: אבל אתה עצמך אמרת, שגדר הביטחון איננה נחשבת לגבול. אילן ציאון: ובכל זאת, כל מה שיישאר מחוץ לגדר, נפרד בפועל ממדינת ישראל. עם כל הכבוד לבג"ץ עליי לומר, שאני מטיל עליו את האחריות למה שהתחולל בבאר-שבע. ואגב, על הקטע שדרכו חדרו המחבלים לתחומי ישראל, אין עדיין הגבלות משפטיות, אולם משרד הביטחון אינו יכול לנקוט שום פעולה, ביודעו שכבר עכשיו מוכנות עשרות תביעות שתוגשנה ברגע שיוחל בעבודות ההקמה. בתמונה: אילן ציאון ועדי ברוך. צילום: ב. קרישטול. |
|