 |
 |
|
ברוכים הבאים כתיבת הבלוג טרם הושלמה ועד כה קיימים רק המבוא הפתיחה והסוף של הבלוג מבוא הבלוג בבלוג זה יסופר בנימה אישית הסיפור אודות פעילותי במסגרת המאבק הציבורי למען הקמת גדר ההפרדה הביטחונית שניהלה תנועת גדר לחיים החל מיוני 2001 ואילך תנועת גדר לחיים הוקמה ביוני 2001 ע"י עו"ד אילן ציאון ומאז פעלה בדרכים רבות להחדרת רעיון הקמת גדר ההפרדה הביטחונית הרציפה ולהפעלת לחץ ציבורי על הממשלה לצורך מימושו ולצורך הקמת כל הגדר עד לעדכון אתר זה או לקריאת הסיפור בנימה כללית, תוכלו לקרוא על פעילותי למען הקמת גדר ההפרדה באתר הבא גדר לחיים התנועה הציבורית להקמת גדר הפרדה מטרתה הצלת חיי אדם באמצעות הקמת גדר הפרדה ביטחונית רציפה והרמטית בין ריכוזי האוכלוסיה הפלשתיניים לישראליים מבלי צורך לפנות התנחלויות לצורך כך ומבלי להתערב בשאלת התוואי התלבטתי איך לפתוח את סיפור המאבק שלנו למען הקמת גדר ההפרדה הביטחונית האם זה באמצעות ביקורת על ראש הממשלה אריאל שרון ושר הביטחון בנימין בן אליעזר ולאחריו שר הביטחון שאול מופז שסרבו בשלב הראשון להקים את כל גדר ההפרדה עד שנרצחו כתשע מאות איש ורק אז הועברה החלטת הממשלה להקים את כל הגדר האם בביקורת על שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, שלאחר מכן, עיכבו את הקמת הגדר בזמן שאזרחים ישראלים נרצחו ברחובות וזאת תוך הבעת דאגתם להגעה מהירה של פלשתינים לעיבוד עצי זית ועל הצורך לבטל את האקטיביזם השיפוטי כדי שדברים כאלו לא יחזרו בעתיד האם בביקורת על פרקליטים מסוימים בפרקליטות שגרמו לעיכוב בהקמת הגדר האם בביקורת על העמדה המתנצלת של הפרקליטות בבג"ץ שלא הציגה עמדה חד משמעית ובלתי מתפשרת שאל לבג"ץ לדון בתוואי הגדר האם בביקורת על השמאל הישראלי שכרך בהתחלה את הגדר עם פינוי התנחלויות ולקח לו זמן להבין שאין צורך לכרוך בין השניים ושניתן להקים גדר גם בלי פינוי התנחלויות האם בביקורת על ארגוני ימין שניסו לטרפד בשלב הראשון את הקמת הגדר למרות שבמקום זאת יכלו לשים את רוב כובד משקלם כדי שהתוואי יגן גם על רוב המתנחלים האם בביקורת על אלו שהציגו עצמם ככאלו שמזוהים עם גדר ההפרדה בעוד שהם למעשה פעלו לעכב את הקמתה האם בביקורת על אלו שהציגו עצמם בדיעבד ככאלו שתמכו בהקמת גדר ההפרדה הביטחונית בעוד שמאבקם היה בכלל למען גדר אחרת מדינית עם פינוי התנחלויות והם בכלל התנגדו להקמת גדר הפרדה ביטחונית האם בביקורת על אישי ציבור שפעלו נגד הקמת הגדר האם בביקורת על אלו מאישי הציבור שהיו עימנו חלק מהדרך אך לאחר מכן שינו את עמדתם ואף התנגדו להקמת חלק מהגדר האם בביקורת על ארגוני שמאל ושמאלנים למיניהם שפעלו ביחד עם הפלשתינים בבג"ץ ובהתפרעויות נגד חיילי צה"ל כדי לעכב את הקמת הגדר האם בביקורת על ארגוני ימין ועל ירוקים למיניהם שפעלו כדי למנוע את הקמת הגדר בדרום קו התפר האם בביקורת על שר הביטחון עמיר פרץ שהורה על ביטול הקמת הגדר בדרום קו התפר האם בביקורת על שר הביטחון אהוד ברק שלפני מינויו כשר ביטחון הציג עצמו כתומך גדר אך אחרי מינויו לא טרח להקים את הגדר בדרום קו התפר האם בביקורת על עיתונאים מסוימים בעלי דעות ימין או שמאל בתקשורת שמנעו משיקוליהם הפוליטיים האישיים את חשיפת המאבק שלנו בתקשורת בשלבים מסוימים האם בביקורת על הציבור בעצמו שברובו תמך אמנם בפעילותנו אך לא נקף אצבע כדי לפעול ולתרום האם בביקורת על חלק מהציבור שלא הבין בהתחלה את הצורך בגדר ורק אחר כך תמך האם בביקורת על מתעדים היסטוריים למיניהם שתעדו תוך קריאת שמות לתעוד שלהם כגון "סיפורה של גדר ההפרדה" או כאלו שקיבלו כספי ציבור וקראו לתעודם "הסיפור האמיתי" וזאת מבלי שהיו עדים לכל מה שהולך להיות מסופר כאן או דווקא האם להתחיל בעצב בכך שאם הייתה מוקמת הגדר כבר בשנה הראשונה לפעילותנו אזי חייהם של מאות אזרחים היו ניצלים ואלפים אחרים לא היו נפצעים האם להתחיל בסיפורם העצוב של משפחות נפגעי טרור שהכרתי ושאני מרגיש חלק מהם יום יום או דווקא האם להתחיל בצורה חיובית - למה בביקורת- חיוב זו הדרך הנכונה- האם להתחיל בכך שהקמת רוב הגדר כבר הצילה חייהם של מאות אזרחים נוספים האם להתחיל בכך, לומר "אמרנו לכם" ושכבר הקמת מרבית הגדר גרמה לכך שלא היה פיגוע אחד בשנת 2007 האם להתחיל בלומר שהגדר מנעה רציחות של ישראלים ע"י פלשתינים מה שלא הצליח לעשות שום דבר אחר משך למעלה ממאה שנים האם להתחיל בלהדגיש שעד שלא תוקם מלוא הגדר הרציפה, אזרחי ישראל ימשיכו להיות חשופים לפיגועים האם להתחיל בלומר תודה לעשרות הפעילים שלא זכו לחשיפה ראויה, שעמדו בהתנדבות בצמתים בשנת הפעילות הראשונה 2001, תלו שלטים חילקו סטיקרים ופליירים לציבור ובזכותם כמיליון איש נחשפו לכך שגדר הפרדה היא הדרך היחידה, דבר שהחל בהפעלת הלחץ הציבורי האם להתחיל בלומר תודה לנציגי משפחות נפגעי טרור שהצטרפו לפעילותנו על אף כאבם האישי וסייעו להצלחת המאבק הציבורי האם להתחיל בלומר תודה לאלפי האזרחים שהדביקו על רכביהם את הסטיקר "גדר הפרדה הדרך היחידה" האם להתחיל בלומר תודה אישית לאלו שהיו איתי לאורך כל הדרך, שפעלו בהתנדבות למען הקמת הגדר ולא זכו לחשיפה כראוי למה שעשו למען ביטחון ישראל כגון ללימור אישתי שדיבררה שנים למען הגדר מול אנשי תקשורת שלא תמיד אהדו את הגדר, לדויד לריאה ומיכאל גורמן, ולהמשיך בתודה נוספת לפעילים נוספים ששמותיהם יפורטו בהמשך תוך ציון פועלם, שפעלו באופן אינטנסיבי בחלקים מסוימים של המאבק הציבורי האם להתחיל בלומר תודה לאלו מבין העיתונאים ואנשי התקשורת שסייעו לנו להביע את עמדתנו בעד הגדר בתקשורת, ולהמשיך בתודה לנשיא המדינה משה קצב שמבלי קשר להסתבכות האישית שלו לאחר מכן, לא רבים יודעים אך יש לו חלק חשוב בלחץ הציבורי למען הגדר, לבנימין נתניהו שבהיותו שר אוצר הודיע כי הוא מוכן ליתן כל תקציב שיידרש לגדר, או בלומר תודה לחברי כנסת כגון אילן שלגי, גלעד ארדן, מלי פולישוק בלוך וראשי מועצות כגון דני עטר ושחר בן עמי ואישי ציבור נוספים כגון עוזי דיין, עזי נגר יו"ר עמותת קו התפר בירושלים ועוד ששמותיהם יפורטו בהמשך, שפעלו למען הקמת הגדר. ולהמשיך בלומר תודה לצוותי ואנשי משרד הביטחון שפעלו בשטח והקימו בפועל את הגדר ולראשיהם דני תירזה ונצח משיח ואולי גם להמשיך בלומר תודה אפילו לאריאל שרון שהוא אמנם אחראי מצד אחד על מחדל אי הקמת הגדר בשלב הראשון אך בזכות העובדה ששינה את דעתו הוא גם אחראי לכך שהוקמה מרבית הגדר האם להתחיל בהדגשת ההבדלים בגישות בינינו לאחרים ואף בינינו לבין פעילים ואישי הציבור שפעלו עימנו בחלק מהתקופה, מה השוני בינינו לבינם ובאיזו תקופה ניתן היה לאחד את הפעילות ובאיזו תקופה ומדוע נפרדה פעולתנו עקב השוני בדעות. האם להתחיל דווקא כבר בשלב הבא ובצורך להקים גדר רציפה לאורך הגבול עם מצרים כדי למנוע פיגועים והברחות נשק זונות וסמים האם להתחיל בפירוט פעולותיה של תנועת גדר לחיים למען הקמת גדר ההפרדה ובכל הקשיים שהיו בדרך ואולי להתחיל ולספר מי אני בכלל ומה אני רוצה, מאיפה אני יודע את כל הדברים האלו ומה בכלל אני עשיתי למען הגדר (שהרי הצינים הטועים בינינו מיד יאמרו איך יתכן שאדם באמת רוצה גדר למען ביטחון ישראל, בטוח יש משהו מאחורי זה כגון רדיפת פרסום או איזה מישהו שמפעיל אותו), ומה העמדות שלי (שהרי המקטלגים השמאלנים הטועים יאמרו זה סתם ימני שמזימתו לספח אדמות של פלשתינים והמקטלגים הימנים הטועים יאמרו זה סתם שמאלני שמזימתו לגרוע אדמות מישראל) כל זאת התלבטתי האם להתחיל מכך והאם להתחיל מכך העניין הוא שעל כל נושא מאלו שהבאתי יש לי כל כך הרבה מה לספר ובסופו של דבר החלטתי- אני אתחיל מ ...אילן ציאון. אילן ציאון התחיל ביוני 2001 בערב הפיגוע בדולפינריום את המסע המדהים למאבק הציבורי למען הקמת גדר ההפרדה הביטחונית אילן ציאון הוא חוזה גדר ההפרדה הביטחונית הרציפה, ההוגה, היוזם, והעומד מאחורי הלחץ הציבורי הכבד שהופעל על ממשלת ישראל להקמת גדר ההפרדה הביטחונית ביוני 2001 ערב הפיגוע בדולפינריום, בו נרצחו 21 אזרחים ישראלים על ידי טרוריסט פלשתיני, נרקמה במוחו ובביתו של אילן ציאון התכנית להצלת אזרחי ישראל מפיגועי המתאבדים הפלשתינים באמצעות הקמת גדר ביטחון רציפה התכנית שנרקמה לא נועדה להיות תכנית מגרה אלא תכנית שצריכה לצאת לפועל. לאחר כחודש מאז תחילת פעילותו היה לי הכבוד להכיר את אילן ציאון ולהתלוות אליו כמעט מדי יום ביומו במסגרת המאבק למען הקמת גדר ההפרדה הביטחונית לקחת חלק משמעותי במאבק הציבורי למען הקמת גדר ההפרדה הביטחונית ולעמוד בפני כל הבעיות והקשיים בהם נתקל המאבק. לכן תוכלו לקרוא על פועלו של אילן ציאון במסגרת בלוג גדר ההפרדה הביטחונית שיפורט בבלוג זה, המתאר את פעילותי למען הקמת גדר הביטחון הרציפה הבלוג מורכב מעמודים לפי שנים החל משנת 2001 ואילך אשמח לקבל את תגובותיכם למייל שלהלן adibarouh@gmail.com במידה ורצונכם בפרסום התגובה נא לציין זאת 1.6.2001 שעה 23:30 הפיגוע בדולפינריום 21 ישראלים נרצחים על ידי פלשתיני בפתח מועדון הריקודים במתחם הדולפינריום שבחוף ימה של תל אביב זוהי הנקודה בזמן שבה הוחלט לצאת למאבק למען הקמת גדר ההפרדה הביטחונית הגדר הביטחונית הרציפה עדיין לא קיימת, הציבור הישראלי עוד לא מכיר אותה כפיתרון אפשרי אילן ציאון צופה בביתו במחזות המחרידים הנגלים בטלויזיה ומקבל את ההחלטה הוא חייב לצאת לדרך למאבק ציבורי להפעיל לחץ על הממשלה חסרת האונים למען הקמת גדר הפרדה ביטחונית רציפה אני מסתכל בטלויזיה בביתי, אני עדיין לא מכיר את אילן ציאון וחושב שחייבים לעשות משהו אני יודע שחייבים לעשות משהו כדי להציל את אזרחי ישראל מהמפגעים הפלשתינים אשר רוצחים אותם ברחובות, אבל אני עדיין לא יודע מה 2.6.2001 אילן ציאון פונה לאנשים אותם הוא מכיר ומבקש שיצטרפו אליו למאבק ציבורי אותו בכוונתו לנהל למען הקמת גדר הפרדה שתפריד בין מרכזי האוכלוסיה הפלשתינים לישראלים ותמנע מהפלשתינים מלבצע פיגועים נוראיים באזרחי ישראל במקביל מעלה אילן ציאון את מצע תנועת גדר לחיים על הכתב. יצויין כי בלוג זה אמנם נכתב עם תאריכים מקוריים של העבר, אך הבלוג עודכן בדיעבד, בשנת 2008 ולכן, במועד עידכון בלוג זה, כבר הוקמה מרבית גדר ההפרדה ומרבית אזרחי שראל תומכים בהקמתה. על כן בשנת 2008 ואילך מסמך זה יתכן ונראה בעיני הקורא די ברור, אך בעת כתיבתו ביוני 2001 טרם הכיר הציבור את הפיתרון בדמות גדר ההפרדה הביטחונית ועל כן מסמך המצע בראיה לאחור הוא מסמך היסטורי מרגש המעיד על גאוניותו של יוצרו להלן עיקרי המצע אותו העלה אילן ציאון על הכתב: עיקרי עמדות התנועה מרכזי האוכלוסיה שלנו פרוצים כיום לחלוטין בפני מחבל מתאבד או מחבל המבקש לירות באזרחים תמימים. כדי לשים קץ למרחץ הדמים המתרחש במרכזי האוכלוסיה שלנו הוקמה התנועה הציבורית להקמת גדר ביטחון - "גדר לחיים". "גדר לחיים" הינה תנועה בלתי מפלגתית הפועלת להקמת גדר ביטחון בין מרכזי האוכלוסיה הפלסטינית לאוכלוסיה הישראלית, שתמנע את הפיגועים הקשים הניחתים על תושבי המדינה ותפסיק את המימוש הזוחל של "זכות השיבה" לתוך גבולות הקו הירוק, על ידי ערביי השטחים (עד עתה "התנחלו" כ- 100,000 מערביי השטחים בתוך גבולות הקו הירוק). גדר ביטחון מעין זו תוכל, לדעת מומחי בטחון, לצמצם באורח דרמטי או אף לסכל את יכולתם של ארגוני הטרור להחדיר מחבלים למרכזי האוכלוסיה שלנו. התנועה אינה קובעת כל עמדה בויכוח הפוליטי באשר לעתידם של השטחים ופרטי ההסדר עם הפלסטינים אם וכאשר יגיע זמנו. הקמת גדר ההפרדה, כפי שהתנועה רואה אותה אינה מחייבת נסיגה כלשהיא משטחי יהודה ושומרון או פינוי מתנחלים - עובדה המקלה באופו ניכר על ישומה של תוכנית זו. היכן תעבור גדר הביטחון? מן הראוי להשאיר את נושא מיקומה המדוייק של גדר הביטחון, להחלטת ממשלת ישראל, אולם ברור כבר עתה כי גדר זו, אשר אורכה נאמד במאות קילומטרים, חייבת ליצור הפרדה מוחלטת בין האוכלוסיה הפלסטינית לבין האוכלוסיה הישראלית. גדר ביטחון זו תוכל ליצור, תוך זמן קצר יחסית, הגנה אפקטיבית לתושבי מדינת ישראל. מה יעלה בגורלן של ההתנחלויות? לא ניתן לכלול באיזור המוגן, את כל ההתנחלויות המבודדות בשטחי יהודה ושומרון, שכן חלקן נמצא בעומק השטחים, רחוק מן הקו הירוק. עם זאת, לדעת התנועה, יש לכלול בתוך האיזור המוגן, ריכוזי אוכלוסיה ישראליים גדולים, ביהודה ושומרון ואת איזור החיץ האסטרטגי בבקעת הירדן שאין בו כמעט אוכלוסיה פלסטינית. על צה"ל לעשות כל שלאל ידו כדי להגן גם על תושבי התנחלויות, אשר לא יהיו בתוך האיזור המוגן. לדעת מומחי ביטחון, תשחרר הקמת גדר בטחון כוחות רבים העסוקים בניסיון למנוע חדירת מחבלים דרך קו התפר הפרוץ, למשימות הגנה על תושבי ההתנחלויות המבודדות. היכן תעבור הגדר באיזור ירושלים? הויכוח הפוליטי באשר למתווה ההסדר באיזור ירושלים, בו אין לתנועה כל עמדה, אינו צריך למנוע את ישומה היעיל של תוכנית ההפרדה המוצעת גם באיזור זה. ואולם, לדעת התנועה, במצב הנוכחי בו אין בטווח הנראה לעין סיכוי להשגת הסדר מדיני, חייבת גדר הביטחון לעבור מחוץ לגבולות ירושלים רבתי, תוך יצירת חיץ בינה ובין שאר שטחי יהודה ושומרון. יש לקבוע בגדר הביטחון באיזור זה (כמו גם באיזורים אחרים) נקודות מעבר בין מזרח ירושלים לבין שטחי יהודה ושומרון, בהן תתבצע ביקורת בטחונית קפדנית. בדרך זו יהיה ניתן להפחית למינימום את הסיכוי להחדרת חומרי חבלה ומתאבדים לתוך שטחי מזרח ירושלים ומשם גם לריכוזי האוכלוסיה בישראל. האם אכן יכולה גדר בטחון מעין זו להיות הרמטית? הקמת גדר בטחון מעין זו תצמצם באורח דרמטי או אף תמנע את הפיגועים דוגמת אלו אשר ארעו לאחרונה בריכוזי האוכלוסיה הישראלית. "קו התפר" פרוץ כיום לחלוטין ומדי יום נכנסים לתוך שטחי מדינית ישראל, באופן בלתי חוקי, רבבות פועלים פלסטינים. לשם השוואה, ניסיונות חדירה דרך גבול הצפון מסוכלים בקלות רבה בשל קיומה של גדר מערכת באותו איזור. זאת ועוד, כבר היום מתקשים מחבלים לעבור משטחי רצועת עזה לתחומי ישראל למרות שהגדר סביבה אינה שלמה ואינה נשמרת כראוי. בכדי להגדיל את יעילותה של גדר הבטחון יש להקים כח ביטחון מיוחד למניעת חדירות דרך גדר הביטחון. האם עלולה תוכנית גדר ההפרדה המוצעת להתפרש כהכרה בריבונות פלסטינית על השטחים? התוכנית המוצעת אינה יכולה ואינה צריכה להתפרש, כשלעצמה, כהכרה כלשהיא בריבונות פלסטינית על השטחים שלא יכללו באיזור המוגן. הקמת גדר הביטחון אינה כרוכה בנסיגה כלשהיא או בהזזת אוכלוסיה ישראלית. מטרתה של גדר הביטחון הינה, כאמור, למנוע חדירת מתאבדים ומפגעים. יתר על כן, אין כל מניעה, לאחר הקמת גדר הביטחון, בתוואי הנדרש - הקצר ביותר האפשרי (כדי לסיימה במהירות), כי ממשלת ישראל תחליט על הרחבת האיזור המוגן. האם עלולה תוכנית גדר ההפרדה המוצעת להתפרש בעיני העולם הערבי, כ"התקפלות" נוספת כפי שפורשה הנסיגה מלבנון? כאמור, אין תוכנית הקמת גדר הביטחון כרוכה בהסגת כוחות או בהזזת אוכלוסיה ואין משמעותה נסיגה מן השטחים. לפיכך לא צפוי כי תוכנית זו תתפרש כצעד של חולשה מצד מדינת ישראל. ההפך הוא הנכון, הקמת גדר הביטחון תביא, למספר רווחים אסטרטגיים חשובים ביותר: (א) ניטרול יכולתם של הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור לפגוע כרצונם בתושבי מדינת ישראל ולהשפיע על שגרת חייהם - דבר העשוי להביאם לידי הכרה כי הדרך היחידה הפתוחה בפניהם הינה משא ומתן; (ב) מניעת פיגועי הטרור תחסוך מישראל את הצורך להגיב ביד קשה כנגד הפלסטינים ועל ידי כך תשפר את מצבה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית; (ג) שיחרור כוחות לצורך משימות הגנה ומשימות אחרות בתוך שטחי יהודה ושומרון, ייעל את פעילותם של כוחות הבטחון בשטחי יהודה ושומרון; (ד) הפסקת מימוש "זכות השיבה" לתוך גבולות הקו הירוק על ידי ערביי יהודה ושומרון. מהיכן תגייס מדינת ישראל את המשאבים הדרושים להקמת גדר הביטחון? לדעת מומחי כלכלה, הקמת גדר הביטחון הינה בגדר יכולתו של המשק הישראלי והינה אף כורח כלכלי. יש לזכור כי בעקבות המצב הנכפה על ידי אירגוני הטרור הפלסטינים נגרם למשק הישראלי נזק כבד: (א) הוצאות ביטחון עצומות על אבטחה מוגברת בתוך שטחי הקו הירוק; (ב) עלויות טיפול ושיקום הנפגעים ומשפחותיהם; (ג) פגיעה אנושה בתיירות - מקור הכנסה משמעותי של מדינת ישראל; (ד) פגיעה קשה במשק כתוצאה מהעדר השקעות חוץ, גניבות רכב וציוד אחר במאות מליוני דולרים בשנה, אובדן ימי עבודה, הפרעות קשות בתנועה, ירידה במורל הלאומי והגברת המיתון כתוצאה מכך; (ה) שינוי המאזן הדמוגרפי בין האוכלוסיה היהודית והערבית בגבולות הקו הירוק - המסב למשק ולחברה נזק עצום שקשה להעריכו. נזקים אלו, לדעת מומחי כלכלה, נצברים לסכומים גדולים אף יותר מעלות חד פעמית של הקמת גדר הביטחון והסכומים השנתיים הנדרשים לשמירה עליה - כך שישום התוכנית המוצעת אינו נטל כלכלי - אלא דווקא כורח כלכלי, בנוסף להיותו גם כורח ביטחוני. לסיכום. בעבר הועלו מספר תוכניות לגידור השטחים וליצירת חיץ בין האוכלוסיה הפלסטינית לאוכלוסיה הישראלית. תוכניות אלו נגנזו ולא יושמו עד עתה. ואולם, פיגועי ההתאבדות האחרונים, המחישו בצורה קשה ומעוררת פלצות את הקלות הבלתי נסבלת בה נקטלים חיי אדם במדינת ישראל. חיי אדם במדינת ישראל הפכו להפקר! אי ישומה של תוכנית זו עלול להסב למדינת ישראל מאות רבות של הרוגים ופצועים ולהשרות אוירה מתמדת של טרור ופחד על אוכלוסית המדינה - עד כי בסופו של דבר תאלץ מדינת ישראל ממילא, ליישם תוכנית זו. ישומה של תוכנית זו חשוב אף בכדי לעצור את המימוש הזוחל של זכות השיבה לתוך גבולות הקו הירוק. על מנת לחסוך בחיי אדם וכדי למזער את הנזקים האדירים הצפויים למדינה - יש להתחיל, מיד וללא כל דיחוי, בישומה של תוכנית זו. תנועת "גדר לחיים" תשא את הדגל במאבק הציבורי להשגת מטרה זו במהירות האפשרית, עד להשלמת הקמת כל גדר הביטחון. הסבר לגבי המצע המצע דורש הקמת גדר הפרדה ביטחונית רציפה ותו לא המצע משאיר את ההחלטה בדבר תוואי הגדר לממשלה המכהנת באותה עת המצע אינו כורך את הקמת הגדר בפינוי התיישבות כלשהיא המצע אינו דורש שתוואי הגדר יעבור בתוך ירושלים נקודות אלו יאפשרו בהמשך המאבק לקבל תמיכה הן מהימין והן מהשמאל היות והמצע לא מתערב בויכוח הפוליטי בדבר מיקום תוואי הגדר ולא כורך את הקמת הגדר בפינוי התיישבות כלשהיא היות והמדובר בשני דברים נפרדים עד לאותה עת בדרך כלל כשדובר על הפרדה דובר על כך במובן של אנחנו כאן והם שם כלומר הפרדה כולל פינוי התיישבויות החידוש במצע, אשר בוצע בסופו של מאבק על ידי הממשלה אחד לאחד, שהוא הציע שלא לכרוך בין הקמת הגדר לפינוי התיישבויות שכן כריכת הקמת הגדר בפינוי התיישבויות עלול לגרום לכך שהגדר לא תוקם לעולם הרעיון שעומד מאחורי המצע הוא שהויכוח בין הימין לשמאל האם יש לפנות התיישבויות או לא, יכול להימשך ללא קשר להקמת הגדר ואין לעכב את הקמת הגדר רק בגלל שלא הוכרע הויכוח הנ"ל הרעיון הוא שכולם יוכלו לתמוך בעצם הקמת הגדר וכך הקמת הגדר תצא לפועל הרעיון הוא גם שהויכוח בדבר תוואי הגדר אסור שיעכב את הקמתה ולכן נקבע שתוואי הגדר יקבע על ידי הממשלה המכהנת באותה עת 10.6.2001 אני עדיין לא מכיר את אילן ציאון ועוד לא יודע על המצע האמור כל שאני יודע זה שאני חייב לעשות משהו לסייע באופן שורשי לביטחון אזרחי ישראל כנגד הפיגועים ואז, מגיע אלי למשרד אלכס אבן אלכס אבן מגיע אלי למשרד בענין אחר ותוך כדי כך גולשת בינינו שיחה בה אנו דנים מה אפשר לעשות כדי למנוע מהפלשתיני לפגע באזרחי ישראל ואני שואל את אלכס אבן האם הוא תומך בהקמת גדר ביטחון שתמנע מהמתאבדים הפלשתינים להיכנס לישראל האם הוא מוכן לצאת עימי להקמת תנועה שתלחץ להקים גדר ביטחון רציפה והרמטית אלכס מסכים ולכן חילקנו בינינו את המטלות סיכמנו שנפעל שנינו במקביל כדי לנסות לגייס אנשים וכספים וניפגש בהמשך להמשך התכנית 29.6.2001 היום ראיתי את הכתבה ב "עיתון זמן השרון מאת גלית שפיר "אזרחים למען הפרדה" אודות הקמת תנועת גדר לחיים על ידי אילן ציאון. בכתבה נכתב כי התנועה מחפשת מתנדבים ופעילים המאמינים ברעיון ההפרדה, כדי להקים משמרות מחאה בצמתים ב 20 ליולי בכתבה צוטטו דבריו של אילן ציאון כדלקמן: "הפיגועים שהתרחשו בחודשים האחרונים והקלות הבלתי נסבלת שבה נקטלו חיי אדם במדינה הביאו אותי לכלל הכרה כי יש לפעול מיד וללא דיחוי להקמת גדר הפרדה ביטחונית, אשר תספק הגנה לתושבי המדינה. לאחר כל פיגוע חשתי תסכול מכך שדבר לא מצליח להניע את הממשלה להקמת חיץ בינינו לבין ארגוני הטרור ש: אבל בשביל מה להקים תנועה? ת: "המטרה היא להפוך את דעת הקהל מהזדהות עם הרעיון לדרישה חד משמעית מהממשלה להקים גדר הפרדה. מצע התנועה שגובש על ידי כל מקימי התנועה הוא מצע א-פוליטי. הן הימין והן השמאל יכולים להזדהות איתו ולתמוך בו. התנועה לא טוענת שיש לסגת מהשטחים או שיש לפנות התנחלויות. מאידך התנועה גם לא טוענת שיש לספח שטחים. המטרה היחידה של הקמת גדר הפרדה, כפי שהתנועה רואה אותה, היא מתן ביטחון למספר גדול ככל האפשר של תושבי מדינת ישראל. ש: מה אתם מתכננים לעשות בפועל? ת: בין הפעולות המתוכננות - משמרות מחאה בצמתים, פגישה עם אישי ציבור לשם רתימתם לנושא וקידום לובי בכנסת. התנועה אף שוקלת לפעול בדרכים משפטיות לשם קידום הנושא, שכן אנו סבורים כי ממשלות ישראל פוגעות בזכותם החוקתית של אזרחי מדינת ישראל לשלמות גופם וכבודם, בכך שאינן יוצרות חיץ יעיל אשר ימנע את חדירת המתאבדים. לשם הבאת הרעיון לידי ביצוע מהירות האפשרית אנו זקוקים למתנדבים שיהיו מוכנים להשתתף בפעילות התנועה. המעוניינים לפעול ולהתנדב יכולים להתקשר לתא הטלמסר שהוקם במיוחד לצורך הקמפיין." בהמשך הכתבה הובאו דעותיהם של שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, מי שהיה אחראי ביחד עם ראש הממשלה אריאל שרון למחדל אי ההקמה של גדר הביטחון בשלב הראשון ושל מפכ"ל המשטרה רב ניצב שלמה אהרונישקי שהיה מופקד על המשטרה אשר הפכה פרשנית של הפיגועים. תגובתו של שר הביטחון בן אליעזר לא דיברה על הקמת גדר ביטחון רציפה אלא על מכשולים שיוקמו לאט לאט מתגובתו זאת של שר הביטחון היה ברור שאזרחים רבים נוספים ירצחו בפיגועים עקב אי כוונתו להקים גדר ביטחון רציפה במהרה ולכן היה הכרח להתחיל בפעילות אינטנסיבית להחדרת רעיון גדר ההפרדה הרציפה בקרב הציבור מתגובתו של מפכ"ל המשטרה עלה שיש כוונה להקים מכשול נגד אדם רק באזור קלקיליה וטול כרם. אין ספק שתגובותיהם של השניים המופקדים על הביטחון במדינה מעידות על המחדל הגדול של אי הקמת גדר הביטחון הרציפה כמו גם המחדל המתמשך שלאחר מכן ועל הצורך בפתיחת מאבק ציבורי למען הקמת גדר הפרדה רציפה שתשכנע את ראשי המדינה להתחיל לאלתר בהקמה של גדר ביטחון רציפה למניעת פיגועי מתאבדים. ואז צילצלתי לטלפון שהושאר בכתבה וביקשתי להצטרף 15.7.2001 לאחר שהשארתי את ההודעה במספר שהיה בכתבה האמורה לעיל, צילצלו אלי להזמין אותי לכנס היסוד של תנועת גדר לחיים בהוד השרון היום נסעתי לכנס ההקמה כשההרגשה שזו התחלה של משהו חדש שהולך ללוות אותי הרבה זמן מעתה ואילך כשהגעתי לכנס היו בו כמאה אנשים והכנס היה כבר באמצע הרצאתו של פרופסור דן שיבטן אשר כתב את הספר כורח ההפרדה. אחד הדברים שמצאו חן בעיני בהרצאותו הוא שהוא אמר שאמנם הכנס לא עוסק בנושא הזה, היות והוא מדבר רק על גדר שמפרידה בין ריכוזי האוכלוסיה הפלשתינית לישראלית, אבל שהוא היה גם שמח לו היו מקימים גדר בין אזור אום אלפחם וכולי לבין האוכלוסיה הישראלית לאחר הרצאתו של פרופסור דן שיפטן הרצה עו"ד אילן ציאון בהרצאתו קרא עו"ד אילן ציאון מייסד התנועה לנוכחים לקום ולמחות בכל הדרכים החוקיות האפשריות בפני הממשלה בדרישה להקמה מיידית של גדר ביטחון רציפה והרמטית בין מרכזי האוכלוסיה הפלשתינית לישראלית בתוואי שיקבע על ידי הממשלה וללא הכרח בפינוי התנחלויות או נסיגה לצורך כך. במהלך המפגש הציג עו"ד אילן ציאון את דרכי הפעולה העתידיות של התנועה: עריכת פעולות מחאה ברחבי הארץ, פעילות בתקשורת ומכתבים ופגישות עם אישי ציבור. בתום הכנס לקחתי מהשולחן את עיקרי המצע ובדקתי בו האם לא טמון בו איזו מילכוד וגיליתי לשמחתי את העובדה שאכן אין מדובר בתנועת שמאל, אין מדובר בדרישה לפינוי התיישבויות כתנאי להקמת הגדר, אין מדובר בדרישה להקים גדר בירושלים אלא מחוץ לה ואין מדובר בהתערבות בתוואי הגדר. כלומר לשמחתי ראיתי שמצע התנועה תואם את ציפיותי להקמת תנועה היות והוא מצע ציוני נטו שדורש גדר ביטחון נטו ללא כל כריכה של עניינים פוליטיים ביחד עם זאת המצע של התנועה שנכתב על ידי אילן ציאון, נכתב בחוכמה ומנתק מהגדר את הויכוחים הפוליטייים העיקריים, דבר שיכול להקל על ההסברה למען הקמת הגדר ולאפשר הן לציבור מימין והן לציבור משמאל לתמוך בגדר, בנוסף לדעות פוליטיות של כל אחד. כלומר היות ומצע התנועה אינו דורש פינוי התיישבויות כתנאי להקמת הגדר, אלא רק דורש גדר נטו הוא יכול לאפשר לאזרחים מכל גווני הקשת הפוליטית לתמוך במצע שכן בהחלט יתכן שגם מי שדורש פינוי התיישבויות וגם מי שמתנגד לפינוי התיישבויות שניהם יתמכו בינתיים בהקמת גדר ללא קשר בסוגיית ההתיישבויות עד למצע הנ"ל היה מקובל שמי שדיבר על הקמת גדר דיבר על כך במובן של הפרדה דהיינו אנחנו כאן והם שם, דבר שגרם לכך שכל עוד לא הוחלט על פינוי התיישבויות גם לא הוחלט על הקמת גדר . מצע גדר לחיים ניתק את הקשר בין פינוי התיישבויות לבין גדר ודרש הקמת גדר נטו גם אם עוד אין הכרעה בשאלת פינוי התיישבויות כן או לא והוא הראה שבהחלט אפשר ליצור מצב, כל עוד אין החלטה אחרת, שאנחנו גם כאן ואנחנו גם שם. דרישה זו היא זו שתוביל בסופו של דבר להצלחה במאבק הציבורי למען הקמת הגדר שכן היא מנטרלת מהדרישה להקמת הגדר את הויכוח הפוליטי. 20.7.2001 היום קיימו חברי התנועה את משמרת המחאה הראשונה שהתקיימה אי פעם למען הקמת גדר ההפרדה בצומת ארלוזורוב - רכבת צפון בתל אביב משמרת זו היתה האות למשמרות מחאה רבות שיבואו בעקבותיה בכל רחבי הארץ במשמרת נכחו כ 20 פעילים, במהלכה הונפו שלטים וחולקו מאות סטיקרים "גדר הפרדה הדרך היחידה" כמו כן חולקו פלירים לנהגים שחלפו בצומת. הנהגים קיבלו את הפעילים בברכות, בצפירות אהדה ובנפנופי תמיכה. בחודשים הבאים יהוו משמרות המחאה בצמתים ברחבי הארץ אמצעי להפצת רעיון גדר ההפרדה בקרב הציבור ולהתחלת השיח הציבורי בנושא בקרב כלל הציבור גדר לחיים קיימה במהלך חצי השנה שלאחר מכן משמרות מחאה רבות, הן בצומת גלילות, הן בצומת ארלוזורוב צפון, הן בצומת רעננה צפון, הן בצומת בחיפה. במהלך משמרות המחאה נתלו שלטים רבים בצמתים בעד הקמת גדר ההפרדה וכמו כן נתלו שלטים בצמתים נוספים המובילים לצומת בו התקיימה משמרת המחאה. כמו כן נתלו מעת לעת שלטים לאורך כביש איילון שהינו הכביש מהראשיים המדינה ובו נוסעים עשרות אלפי כלי רכב ביום בהערכה שנערכה בקרב חברי התנועה עולה כי כמיליון אזרחים צפו במשך חצי השנה של סוף 2001 בשלטים של תנועת גדר לחיים המציגים את הקמת גדר ההפרדה כדרך היחידה לצורך מניעת פיגועי מחבלים מתאבדים. כמו כן הודבקו בתקופה זו על רכבים בהסכמת הנהגים בצמתים כעשרים אלף סטיקרים "גדר הפרדה הדרך היחידה" וחולקו לציבור בצמתים כעשרים אלף פליירים משמרות המחאה בצמתים והשלטים שנתלו הגיעו לכמיליון אזרחים וסייעו סיוע חשוב ביותר להחדרת רעיון גדר ההפרדה בקרב הציבור ולהתחלת השיח הציבורי בענין הצורך הדחוף בהקמה של גדר ההפרדה. המשך 2001 יבוא המשך 2002 יבוא המשך 2003 יבוא המשך 2004 יבוא המשך 2005 יבוא המשך 2006 יבוא המשך 2007 יבוא המשך תחילת 2008 יבוא 03102008 היום השתתפתי בעצרת תמיכה בחיילי צה"ל ביום שישי ה 03102008 בין מודיעין עילית לבין נעלין אותה ארגנה תנועת אם תרצו אמנם אני כותב פוסט זה כהמשך לבלוג גדר ההפרדה אך יובהר כי עצרת התמיכה של תנועת אם תרצו אינה קשורה למאבק למען הגדר. בתנועת אם תרצו יש תומכים ויש מתנגדים לגדר אך כולם מאוחדים בדעה שאין לאפשר לישראלים להשתתף בהתפרעויות בשיתוף עם פלשתינים כנגד חיילי צה"ל "אני מצלם אותך ואני אדאג שתיכנס לכלא" נחשו- מי אמר למי? כך עומד לו היום הפלשתיני מחוץ לנעלין מרחק צעדים ספורים מבתי המגורים של מודיעין עילית, עם המגאפון על הגיבעה ממול לידו דגל גדול של פלשתין ומסביבו פלשתינים מיידים אבנים גדולות על חיילי צה"ל, מנסים להסתער על פאתי מודיעין עילית ולפגוע ביהודים הנמצאים במקום ומיידים אבנים על רכבים הנוסעים בכביש שלצד הגבעה שליד הכפר נעלין אותו פלשתיני צועק זאת לחייל צה"ל שמנסה לפזר את ההתפרעות בגז מדמיע ולמה בעצם אותו חייל צה"ל לא יורה אש חיה על המתפרעים שמנסים להסתער לכיוון מודיעין וצריך לעמוד במקום כמו מסכן ולספוג אבנים? מדוע מדי שבוע בשבוע חיילי צה"ל צריכים להיפצע מידוי אבנים ולא יכולים לירות אש חיה על מי שמנסה להרגם? מדוע הישראלים המשתפים פעולה עם הפלשתינים בהתפרעויות חוזרים לעשות זאת מדי שבוע בשבוע באין מפרע? אין מה לבוא בטענות לחיילי צה"ל הם עושים ככל יכולתם מעדויות של חיילים בשטח מסתבר שהבעיה נמצאת בהנהגה, בפרקליטות ובבתי המשפט כדלקמן: לגבי אש חיה- לטענת החיילים הנהגת המדינה אוסרת על חיילי צה"ל לירות אש חיה על המפגינים ועל אף שידוע שגז מדמיע לא מספיק כדי לפזר מתפרעים, הנהגת המדינה מעדיפה שמדי שבוע יפצעו מספר קטן של חיילים מידוי אבנים ובלבד שחיילי צה"ל לא ירו אש חיה כלומר למנהיגי המדינה אין כל בעיה שמדי יום או פעם בשבוע יפצעו כמה חיילים מידויי אבנים מי בעינו מי בביטנו ובלבד שלא תפוזר ההתפרעות בכח. לגבי אי מעצר המתפרעים- לטענת חיילים ושוטרים בשטח אין טעם לעצור את הישראלים מהשמאל הקיצוני המשתתפים בארועי ההתפרעויות באופן קבוע ויומיומי שכן ישנם גורמים בפרקליטות ובבתי המשפט התומכים במתפרעי השמאל הקיצוני הישראלים ובמאבקם של הפלשתינים בחיילי צה"ל. לכן לחיילי צה"ל אין טעם לעצרם שכן ממילא לא מוגשים נגדם כתבי אישום חמורים והם לא מוכנסים לכלא לתקופות ארוכות. ידיהם של החיילים כבולות בענין זה ומי שכובל אותם יושב למעלה ואליו צריך להפנות את האצבע המאשימה. חמור מכך, חיילים ושוטרים מספרים שהם מפחדים להיות שק החבטות של הפרקליטות ובתי המשפט שכן הפלשתינים ביחד עם מתפרעי השמאל מגישים נגדם תלונות והיו חיילים שנשפטו ונענשו על כך שפעלו במרץ רב מדי לפזר את ההתפרעות כלומר אותם חיילים שאמורים להגן עלינו הופכים לדבריהם לקורבן של תמיכת גורמים בפרקליטות ובבתי המשפט במתפרעי השמאל ואין להם שום חשק לפזר את ההתפרעות ביד קשה. כעת הכל ברור- אם עדויות החיילים נכונות, זה מה שנתן לאותו פלשתיני את הביטחון הגדול כשהוא הודיע לחייל צה"ל שהוא ידאג להכניסו לכלא אם רק אותו חייל יחשוב לפזר את ההפגנה ויסרב לספוג אבן בפרצוף שעלולה לעשות אותו עיוור לכל חייו אז מה הפיתרון? הפיתרון הוא קיום הנהגה ציונית נחושה שתוריד הוראות לחיילי צה"ל לפזר את ההתפרעויות בגדר באש חיה ולירות אש חיה על כל המתפרעים בין אם הם פלשתינים ובין אם הם יהודים מהשמאל הקיצוני ובלבד שתפוזר ההתפרעות תוך זמן קצר לא יתכן להעמיד חיילים בשורה בחום ובקור ללא סמכויות מינימליות ולהקצות תקציבים מדי יום ביומו ולעמת את החיילים מול מתפרעים שמנסים להסתער על פאתי מודיעין את ההתפרעויות יש לפזר בכח באופן שהפלשתינים ומתפרעי השמאל יבינו שאם הם יעמדו שם הם יהרגו!!! בנוסף, הציבור הישראלי צריך לדרוש מראש הממשלה לעשות בדק בית יסודי בפרקליטות ובבתי המשפט. אם מה שהחיילים טוענים זה נכון, הרי שהדבר חמור מאוד ויש לבדוק את הטענות על שחיתות במערכת המשפט הישראלית ובמפעיליה, מיהם הגורמים בפרקליטות הנוגעים בדבר, כיצד הם פועלים ואיזה פעולות הם לא עשו שסייעו למתפרעי השמאל הקיצוני.. על הציבור לדרוש מראש הממשלה ומשר המשפטים לערוך חקירה מדוע לא מוכנסים המתפרעים הישראלים לתקופות ארוכות בכלא, מי בפרקליטות ובבתי המשפט מונע את זה וכיצד ניתן לפתור את הבעיה. כמו כן על שר המשפטים למנות אך ורק שופטים ציונים לבתי המשפט ולבית המשפט העליון דבר שימנע תמיכה של שופטים בעמדות מתפרעי השמאל כפי שארע בפרשת בילעין. 03102008 היום יום שישי בשעה 1300 הגענו למקום בהסעה מאורגנת של תנועת אם תרצו מחזירים את הציונות למרכז חברה נהדרים אוהבי מדינת ישראל. מרחק מטרים ספורים מבתיה הגבוהים של מודיעין עילית נמצאת גדר הביטחון ומעברה גבעה ועליה הכפר נעלין מפאתי הכפר יורדים מאות פלשתינים ומנסים לפרוץ לכיוון מודיעין עילית ולפגוע ביהודים הנמצאים במקום כוחות צה"ל המעטים שהיו במקום מנסים לפזרם בגז מדמיע היות וידיהם כבולות והם לא יכולים לירות אש חיה הפלשתינים מאיימים על חיילי צה"ל במגאפון שהם ידאגו שתומכיהם במערכת המשפט הישראלית יכניסו את החיילים לכלא אבנים גדולות נזרקות לעבר החיילים שעומדים חסרי אונים וכל שהם מצליחים לעשות זה רק לירות קצת גז מדמיע שמרחיק מעט את המתפרעים הפלשתינים מאחורי המתפרעים הפלשתינים נמצאים ישראלים מהשמאל הקיצוני שתומכים בהם בהתפרעותם ומעודדים אותם לבצע את זריקות האבנים כנגד חיילי צה"ל כוחות משטרה עומדים חסרי אונים ולא מעזים לעצור את הישראלים שמשתתפים בהתפרעויות, מחשש שתומכי השמאל בפרקליטות ובגורמי האכיפה יענישו את השוטרים הישראלים דווקא חברי תנועת אם תרצו הנהדרים שרים שירי עידוד לחיילי צה"ל וחיילי צה"ל מודים מקרב לב על התמיכה אותה הם מקבלים אבנים גדולות נזרקות לעבר חברי אם תרצו, מפלשתינים שמצליחים להתקרב לגדר ושלושה חברי אם תרצו שעמדו קרוב מדי, נפצעו מהאבנים. כעת מובן באופן מוחלט וודאי שאין מדובר בהפגנות תמימות ושקטות של פלשתינים פעילי שלום מול חיילים חמושים אלא במתפרעים אלימים שמנסים להרוג חפים מפשע לא חמושים ששרים שירים ומניפים דגלים, פלשתינים אלימים ומסוכנים שנתמכים על ידי אזרחים ישראלים מהשמאל הקיצוני הנמצאים עימם ומנסים לבצע לינץ' באזרחים חפים מפשע חשופים לא מוגנים ולא חמושים ביניהם נשים וילדים גז מדמיע שיורים החיילים לפיזור המתפרעים הפלשתינים חוזר לחברי אם תרצו עם הרוח ודמעות ושריפה מורגשת בעיניים אך לאחר כמה דקות הענין עובר חברי אם תרצו מחלקים לחיילי צה"ל ברכות שנה טובה ודגלי תודה וממשיכים לשיר להם שירי תמיכה שעות רבות לאחר שירת התקוה מתפזרת עצרת התמיכה וחברי אם תרצו הולכים חיילי צה"ל נשארים בחום ובקור לעמוד חסרי אונים מול המתפרעים הפלשתינים, הישראלים מהשמאל הקיצוני ותומכיהם במערכת המשפט הישראלית. אני מעריך עד מאוד את פועלם של ראשי ופעילי תנועת אם תרצו למען חיילי צה"ל ומקווה שיהיה להם הכח להמשיך סוף סיכום ארוע תמיכה בחיילי צה"ל 03102008
|
|