 |
 |
|
ברוכים הבאים כללי ארבע הצעות לשינויי חקיקה לגבי בג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק): שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק עיכבו את הקמת גדר ההפרדה מצילת החיים בתקופה בה נרצחו מאות ישראלים ונפצעו אלפים בפיגועי טרור רצחניים ברחובות ישראל. עובדה זו כשלעצמה וכל שיפורט להלן מספיק כדי לקבוע שהאקטיביזם השיפוטי שננקט בבג"ץ פוגע בדמוקרטיה, בעקרון הפרדת הרשויות, בשלטון החוק ובביטחון מדינת ישראל יש פיתרון חוקי לבעית האקטיביזם השיפוטי באמצעות תיקון ארבעה סעיפי חוק כדלהלן: 1. חקיקה שתוציא את שופטי בית המשפט העליון מהועדה למינוי שופטים 2. חקיקה שתגדיר את סמכויות בג"ץ ותקבע כי אין בסמכות בג"ץ לדון בענייני מדיניות ממשלתית לרבות בעניינים ביטחוניים ודמוגרפיים 3. חקיקה שתמנע משופטי בג"ץ מלבטל חוקים 4. חקיקה שתמנע מנשיא בית המשפט העליון לקבוע הרכבים ומועד דיון ראשוני להלן פירוט ההצעות לשינויי חקיקה הצעה ראשונה סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה מינוי שופטים (א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים. (ב) הועדה תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה... החל מ 1.9.2008 - תיקון מס' 55 תשס"ח 2008 - סעיף 7 לחוק בתי משפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984: 7. (א) ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה. (ב) אלה רשאים להציע מועמדים: (1) שר המשפטים; (2) נשיא בית המשפט העליון; (3) שלושה חברי הועדה כאחד. (ג) (1) הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה; (2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים. ההצעה: למחוק מהסעיף את שופטי בית המשפט העליון ואת סמכותו של נשיא בית המשפט העליון להציע מועמדים הצעה שניה כיום: סעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה בית המשפט העליון (ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק: בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר. ההצעה: להוסיף בסיפא הסעיף: למעט בעניני מדיניות שנקבעה בהחלטת ממשלה הצעה שלישית כיום: סעיף 8 לחוק -יסוד כבוד האדם וחירותו פגיעה בזכויות אין פוגעים בזכוית שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. ההצעה: למחוק מהסעיף את המילים הכלליות שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש ולהוסיף לסעיף לאחר המילים ערכיה של מדינת ישראל את המילים "כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל" הצעה רביעית כיום: סעיף 27 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קביעת מותבים ומועדים (א) השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון (ב) המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית בית המשפט העליון ההצעה: למחוק מהסעיף את נשיא בית המשפט העליון להלן יפורטו הבעיות במצב הקיים ודוגמאות להן המצב הקיים 1. לשופטי בג"ץ השפעה בבחירת שופטי בג"ץ - אפשרות לחבר מביא חבר 2. בג"ץ מתערב בענייני מדיניות ממשלתית 3. בג"ץ רואה עצמו מוסמך לבטל חוקים 4. הרכב השופטים ומועד הדיון הראשוני נקבע ע"י נשיא העליון אפשרות לפסיקות מוזמנות הבעיות שיוצר המצב הקיים פגיעה בדמוקרטיה פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות פגיעה בביטחון המדינה ובפיזור הדמוגרפי איום אסטרטגי על מדינת ישראל אפשרות לשחיתות שיפוטית דוגמאות לפגיעה בג"ץ תוואי גדר ההפרדה בג"ץ עניין הגדר בבית הדין הבינלאומי בהאג בג"ץ משטר ההיתרים בג"ץ כביש 443 בג"ץ המכשול בדרום בג"ץ נוהל שכן בג"ץ חוק הנזיקין האזרחיים בג"ץ הסיכול הממוקד בג"ץ חקירות השב"כ בג"ץ חוק האזרחות/איחוד משפחות בג"ץ קעדאן בג"ץ קק"ל בג"ץ מתערב במדיניות מכח עקרון המידתיות מהו עקרון המידתיות? על פי עקרון המידתיות החלטה של רשות מינהלית היא כדין רק אם האמצעי השלטוני אשר ננקט, לשם הגשמתה של התכלית השלטונית היא במידה הראויה. מהי המידה הראויה? שלושה מבחנים מצטברים נדרשים לקביעת מידתיות האמצעי שנוקטת הרשות החלטה במבחני עקרון המידתיות בענייני מדיניות כגון ביטחוניים ודמוגרפים יכולה להתקבל רק על בסיס השקפתו הפוליטית של השופט לכן- עקרון המידתיות לא אובייקטיבי ובלתי מידתי להלן שלושת מבחני המידתיות 1. מבחן האמצעי המתאים או האמצעי הראציונלי נדרש קשר של התאמה בין המטרה לבין האמצעי. 2. מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה מבין מגוון האמצעים שניתן לנקוט בהם להגשמת המטרה יש לנקוט באותו אמצעי שפגיעתו פחותה 3. מבחן האמצעי המידתי או המידתיות במובן הצר הנזק לפרט צריך להיות ביחס ראוי לתועלת שהאמצעי יביא. האם הפחתה מסוימת ביתרון המושג מהפעולה המקורית למשל באמצעות נקיטת חלופה, תבטיח הפחתה משמעותית בנזק שנגרם מהפעולה המקורית. לסיכום - הוצגו לעיל ארבע הצעות לשינויי חקיקה אשר יאפשרו 1. למנוע משופטי בג"ץ להשפיע על בחירת שופטים לעליון 2. למנוע מבג"ץ להתערב בענייני מדיניות ממשלתית 3. למנוע משופטי בג"ץ לבטל חוקים 4. למנוע מנשיא בית המשפט העליון לקבוע הרכבים ומועדי דיונים 2007 15.8.2007 יחסם של שופטי בג"ץ לגדר ההפרדה טרם קבלת החלטת הממשלה על הקמת הגדר הגישה תנועת גדר לחיים בג"ץ בכדי לחייב את הממשלה להקים את כל הגדר אולם שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק סרבו להתערב למען הקמת הגדר בטענה שאין לבג"ץ סמכות להתערב למען הקמת הגדר אולם, לאחר שהממשלה הואילה לקבל החלטה על הקמת כל הגדר ועל אף שאזרחי ישראל המשיכו להרצח בפיגועי טרור שבוצעו על ידי פלשתינים, החליט בג"ץ באמצעות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק שיש לו סמכות להתערב נגד הקמת הגדר וגזר עיכובים על הקמת הגדר באמצעות צוי מניעה שהוציא נגד הקמתה כלומר שופטי בג"ץ היהודים בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק עיכבו את הקמת הגדר מצילת חיי היהודים על אף שאזרחי ישראל המשיכו להירצח ברחובות בפיגועי טרור אכזריים וזאת מכח דאגתם לגישה מהירה של פלשתינים לאדמות ולמעשה מכח דעותיהם האישיות של אותם שופטים שמנסים להצדיק עצמם באיצטלא של מידתיות, תוך התערבות עקב החולשה של הכנסת אשר מאפשרת את ההתערבות הזו של בג"ץ בהחלטותיהם לעכב את הקמת הגדר ולהתערב בתוואי הגדר פגעו שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק בביטחון אזרחי ישראל, בדמוקרטיה, בעקרון הפרדת הרשויות ובשלטון החוק תנועת גדר לחיים הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שתבטל את כל החלטות בג"ץ שעיכבו את הקמת הגדר אולם ראש הממשלה אריאל שרון סרב לתמוך בחוק בבלוג גדר ההפרדה שבאתר זה תיסקר גם הפעילות המשפטית למען הקמת גדר הביטחון והפגיעה שפגעו שופטי בג"ץ בהקמת גדר הביטחון כותב שורות אלו השתתף ביצוג האינטרס הביטחוני של אזרחי ישראל במסגרת השתתפות תנועת גדר לחיים בהליכים בבגצים מרכזיים שעסקו בענין גדר ההפרדה ומעיד על הנעשה בענין זה ממקור ראשון 16.8.2007 היום התפרסם בתקשורת כי נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק תיווך בין שר המשפטים דניאל פרידמן לבין נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית דורית בייניש בעניין המחלוקת שנוצרה ביניהם עקב הרפורמות אותן מקדם פרידמן. היום יצא בענין זה מאמר מצויין ומומלץ לקריאה של בן דרור ימיני במעריב אני תומך בכל שנאמר במאמר וברצוני להוסיף לדעתי בעצם ההתערבות של השופט בדימוס אהרון ברק במחלוקת מול נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש באמצעות פגישותיו עם שר המשפטים דניאל פרידמן יש טעם לפגם. אהרון ברק הביא עלינו את האקטיביזם השיפוטי שפוגע בדמוקרטיה, בשלטון החוק ובעקרון הפרדת הרשויות, יצר בבית המשפט העליון מעין ממשלת על שמתערבת בעניינים ביטחוניים דמוגרפיים ופגע בביטחון אזרחי ישראל בכך שעיכב בהחלטותיו את הקמת הגדר מצילת החיים בזמן שאזרחים נרצחו בפיגועים ועל כן הוא האדם האחרון שפרידמן צריך לשמוע את דעתו. לטובת ביטחון מדינת ישראל, על פרידמן להגביר את הרפורמות, לחוקק לאלתר חקיקה שתמנע מבג"ץ מלפסוק לא רק בפסילת חוקים אלא בכלל בעניינים הקשורים למדיניות ביטחונית ודמוגרפית ושתמנע משופטי העליון מלהתערב במינוי שופטים לעליון ולא להילחץ ממאיימים מטאפוריים בגדיעת ידיים כדוגמת שופט העליון בדימוס חשין ואו ממתווכים למיניהם כדוגמת ברק. 23.8.2007 המשטרה החליטה שאין אשמה פלילית בעובדה ששופט בית המשפט העליון לשעבר, מישאל חשין איים בצורה מטאפורית על שר המשפטים עקב הרפורמות המשפטיות הנחוצות כל כך שהוא עורך, בכך שאמר שמי שירים יד על בית המשפט העליון הוא, חשין, יגדע את ידו. היום קראנו בתקשורת שחשין ממשיך באמירותיו כנגד הרפורמות המבורכות שעורך שר המשפטים ואמר אתמול ה 22.8.2007 בכנס שנערך שמכון ון ליר בירושלים כי עד צאת הכוכבים הוא יעמוד על דוכן ויתווכח עימו על הרפורמות שעשה בהנחה שהדיווח נכון, הפעם חשין לא איים מטאפורית בגדיעת יד. היות ועל פי המשטרה מותר היה לחשין לאיים על שר המשפטים בתקשורת בצורה מטאפורית בגדיעת יד ואין הדבר מהווה אשמה פלילית, בהנחה שדינו של חשין הוא כדין כל אזרח והיות ואני תומך ברפורמות במשפט שמנהיג פרידמן הנחוצות כל כך לישראל, אני מודיע בזאת לחשין בצורה מטאפורית כמובן, שמי שירים יד על פרידמן אני אגדע את ידו. 23.8.2007 היום התפרסם בעיתון מעריב ששופטי בית המשפט העליון בדימס דליה דורנר, יצחק זמיר ומישאל חשין תקפו את הרפורמות שמנהיג דניאל פרידמן וכי מישאל חשין אמר "קשה להאמין שאדם אחד בשישה חודשים יכול לגרום כל כך הרבה נזקים" מהכתבה עולה שיתכן וחבורת תומכי האקטיביזם השיפוטי בלחץ שמא לפרידמן יהיה הכח לסיים עם האקטיביזם השיפוטי הנורא ואני אומר למישאל חשין בתגובה: פרידמן לא עושה שום נזקים הוא בא לתקן את נזקי האקטיביזם השיפוטי שאחד מתומכיו היית אתה תקרא למשל את פסק דין בית סוריק שאתה חתום עליו, תיק במסגרתו עוכבה הקמת גדר ההפרדה למרות שאזרחים נרצחו בינתיים בפיגועים ואז תחשוב מי עשה נזקים אתה או פרידמן ואגב, נוהגים לקרוא לחבורת תומכי האקטיזיביזם השיפוטי חבורת שלטון החוק. אני לא קורא להם בשם החיבה הזה אני קורא להם חבורת הפוגעים בשלטון החוק שכן שלטון החוק בעיני זה שלטון המחוקק ולא שלטון של שופטים שמתערבים במדיניות ממשלתית 23.8.2007 בעיתון ידיעות אחרונות פורסם היום על ידי טובה צימוקי שהשופטת בדימוס אמרה שהרפורמות של פרידמן מדירות שינה מעיניה ושהיא דואגת למדינה שתישאר לנכדים שלה ואני אומר לה בתגובה: אני דואג למדינה שלא תישאר לנכדים שלי אם בג"ץ ימשיך להתערב במדיניות ממשלתית, ימשיך למנוע את הקמת גדר הביטחון, אם בג"ץ יאפשר כניסה חופשית של פלשתינים לישראל הן באופן כללי והן במסגרת איחוד משפחות וימשיך לחייב הקצאת קרקעות לערבים בישובים יהודים 5.9.2007 עקרון המידתיות לא מידתי הפוליטיות שבעקרון המידתיות שופטי בג"ץ של ימינו לא מבינים את העיקרון הביטחוני הבסיסי הכל כך פשוט שככל שגדר ההפרדה תהיה מרוחקת מהישובים הישראליים ויותר קרובה לישובים הפלשתינים שממולם, כך יגבר ביטחונם של אזרחי ישראל. מדוע הם בעצם לא מצליחים להבין את העובדה הפשוטה הזו שכל ילד בגן מבין גם בלי להיות מומחה לביטחון ושמערכת הביטחון מנסה להסביר להם? הדבר קורה כי הם לא מסתכלים על הענין מבחינה ביטחונית, אלא מבחינה פוליטית האם מדובר בתפיסת קרקעות מיותרות של הפלשתינים וזו בדיוק הבעיה ואיך הם עושים את זה? הם עושים זאת באמצעות עיקרון שנקרא עקרון המידתיות עקרון המידתיות הוא העקרון המודרני המשמש לשופטי בג"ץ איצטלא משפטית להתערב בענייני מדיניות ממשלתית מידתיות זו מילת הקסם שמאפשרת לשופטי בית המשפט העליון לקבוע מדיניות, להתערב בעניינים ביטחוניים ומדיניים, לבדוק האם אפשר לבטל חוק, להחליף את שיקול דעת מקבלי ההחלטות בשיקול דעתם ובכך למעשה לפגוע בדמוקרטיה ובעקרון הפרדת הרשויות באמצעות עקרון המידתיות הם כביכול בודקים האם התועלת הביטחונית שצפויה מהתוואי המגן שקולה כנגד הפגיעה הקיימת כביכול בתושבים או לא אולם הבעיה היא שעקרון המידתיות כשלעצמו הוא עקרון שההכרעה בו חייבת להחתך על פי השקפתו הפוליטית של השופט זהו אמנם עקרון משפטי אולם הוא מהווה מעין איצטלא משפטית לדעה פוליטית ואני אתן דוגמא פשוטה שתמחיש את הענין הדוגמא הקלה ביותר שתמחיש זאת היא ענין תוואי הגדר שהרי אם אתה שופט בעל דעות הנוטות לימין ברור שהמידתיות שלך תקבע שיש להרחיק את הגדר ככל שניתן מהישובים הישראלים כדי להגן על ביטחון אזרחי ישראל ואם אתה שופט בעל דעות הנוטות לשמאל ברור שהמידתיות שלך תקבע לכיוון שיש לקרב את הגדר לישובים הישראליים כדי להותיר לפלשתינים אדמות רבות יותר גם שלא בתנאי שלום וכאן בדיוק הבעיה אין איזה עקרון משפטי נקי שיכול לחתוך היכן יעבור תוואי הגדר ההכרעה בענין זה הינה חלק בלתי נפרד מדעתו של השופט שתכריע כיצד הוא תופס את המידתיות לדוגמא בבג"ץ בית סוריק בג"ץ 2056/2004 מיום 30.6.2004 מאת כב' הנשיא א' ברק, כב' המשנה לנשיא א' מצא וכב' השופט חשין מועצת הכפר בית סוריק ואחרים נגד ממשלת ישראל ומפקד כוחות הצבא בגדה המערבית: כאן החליטו השופטים הנ"ל להורות על קירוב הגדר למבשרת ציון ובכך לפי השקפתי המידתית ההחלטה למעשה מסכנת את ביטחון תושבי מבשרת ציון. דוגמא נוספת היא הבג"ץ בענין בילעין בג"ץ 8414/05 מיום 4.9.2007 אחמד עיסא עבדאללה יאסין ראש המועצה הכפרית בילעין כנגד ממשלת ישראל ושבעה נוספים מאת כב' השופטים דורית בייניש אליעזר ריבלין ואילה פרוקצ'יה: כאן החליטו השופטים הנ"ל להורות על קירוב הגדר למודיעין עילית ובכך לפי השקפתי המידתית ההחלטה למעשה מסכנת את ביטחון תושבי מודיעין עילית ובכך גם נתנו גושפנקא חוקית לטענות אלו שהתפרעו במקום מזה שנים נגד חיילי צה"ל על כן הפיתרון לבעיה הוא למנוע משופטי בג"ץ כליל באמצעות חקיקה מלהתערב בתוואי הגדר ולתקן את תוואי הגדר בכל מקום שעל פי השקפתה המידתית של הממשלה נגרם עוול ביטחוני עקב השקפתם המידתית או בעיני הבלתי מידתית של שופטי בג"ץ 5.11.2007 היום פורסם בעיתון ידיעות אחרונות ע"י טובה צימוקי כדלקמן: "עוד התברר כי ביניש נפגשה בימים האחרונים עם השרה רוחמה אברהם בנושאים ממלכתיים אחרים. בתגובה אמרה אתמול אברהם כי ביניש לא הפעילה עליה כל לחץ, אלא רק הזכירה, כדרך אגב, כי היא מתנגדת לחקיקה" נחזור שוב, לפי האמור לעיל, שרה מודיעה שנשיאת בית המשפט העליון רק הזכירה לה בדרך אגב את עמדתה בענין חקיקה המסקנה מהאמור לעיל היא שכדי להגן על הדמוקרטיה ולמנוע חשש מהשפעה של שופטים על הרשות המחוקקת, יש לחוקק חוק שימנע משופט להביע דעתו לרבות בפני שר או חבר כנסת אודות חקיקה שהרי במדינה דמוקרטית הרשות המחוקקת היא המחוקקת והרשות השופטת היא לא הרשות המחוקקת ועל כן לדעתי אסור לשופט לומר למחוקק מה דעתו לגבי חוק אלא עליו לפסוק את פסיקותיו בהתאם לחוק לאחר שיחוקק החוק 16.11.2007 היום התפרסם בעיתון מעריב מאת שני מזרחי ואלעד הופר כי נשיאת בית המשפט העליון ביניש נאמה במהלך כינוס העמותה למשפט ציבורי בקיסריה כדלקמן: "תייר שינחת בארץ ממאדים יאמין כי הבעיה היחידה של ישראל היא ההשתלטות של בית המשפט העליון על כל המערכות וחטיפת השלטון לידיו" ואני אומר- צודקת, אכן הגדרה טובה של המצב, אולי לא בעיה יחידה אבל בהחלט בעיה עיקרית דבר נוסף, אני סבור שיש לקבוע בחוק שלשופט מכהן אסור לנאום בכינוס של עמותה 18.11.2007 פגישת שר הביטחון עם נשיאת בית המשפט העליון היום פורסם בעיתון מעריב ע"י מיה בנגל ושני מזרחי ששר הביטחון אהוד ברק נפגש לאחרונה לארוחה עם נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש ובעלה ובפגישה הביע ברק באזני בייניש התחייבות לתמוך בשלטון החוק והבטיח כי יתנגד ליוזמות שמשמעותן החלשת בית המשפט העליון אני סבור שלנשיאת בית משפט עליון אסור להיפגש עם שר ולדבר איתו על עניינים כלשהם. מעניין שאחרי פגישת שר הביטחון עם נשיאת בית המשפט העליון הוא התבטא בענין. סביר להניח שהשיחה בין שר הביטחון לנשיאת בית המשפט העליון לא עסקה רק בטיב האוכל וגם אם כך, לדעתי הדבר צריך להיות פסול מעיקרו. אם שר הביטחון רוצה באמת לתמוך בשלטון החוק הצעתי היא שיתמוך ביוזמות למנוע משופטי בג"ץ מלהתערב בעניינים פוליטיים ביטחוניים דמוגרפיים אני סבור שבתור אזרח שומר חוק אני זכאי לדעת מה היה שם בארוחה בין שר הביטחון לנשיאת בית המשפט העליון, פחות מעניין מה אכלו אלא יותר מעניין מה שר הביטחון אמר לה ומה היא אמרה לו, אני סבור שזהו אף ענין למבקר המדינה לבדוק האם פגישה זו היתה דבר ראוי או לא בכל מקרה, גם אם פגישה זו במצב הקיים היתה דבר ראוי, עדיין אני סבור כי, לאור פגישה זאת וכל עוד ישנם שופטים בירושלים שסבורים שהם רשאים להתערב בעניינים בעלי השלכה פוליטית, יש לחוקק חוק שיקבע שלשופט אסור להיפגש עם שר בשום דרך שהיא כך ימנע ולו החשש להשפעה בלתי הוגנת מצד שופטים על שרים והאמת, מאהוד ברק שר הביטחון, זה שמפקיר את תושבי שדרות לגור תחת ירי טילים מבלי לעשות את כל הנדרש ממנו כשר ביטחון, זה שהציג עצמו כתומך גדר ההפרדה אבל לא מקים אותה במלואה באופן רציף ומפקיר בכך את ביטחון אזרחי ישראל לפיגועים, ראה הפיגוע בדימונה, לא היו לי ציפיות שיבין את הצורך בהגבלת ההתערבות הפוליטית של בג"ץ ובמידה ואכן ישבו לארוחה משותפת, נראה שביניש אכן מצאה בדיוק את האדם המתאים שאיתו כדאי לה לאכול את הארוחה 18.11.2007 מי פיל אפריקאי משתולל היום פורסם בעיתון ידיעות אחרונות ע"י טובה צימוקי שהאדם הזה ששמו מישאל חשין, נו, זה שהיה שופט בג"ץ ושאיים על שר המשפטים בגדיעת יד, כינה את שר המשפטים דניאל פרידמן כפיל אפריקאי שמשתולל בחנות חרסינה ואני קורא לדניאל פרידמן אל תפחד מהאיש הזה, זה שאיים עליך בגדיעת יד ואחר כך השווה אותך לפיל משתולל, העם איתך המשך ברפורמות הברוכות ופשוט תתעלם ממנו. אגב, למיטב ידיעתי פילים הם בדרך כלל בעלי מזג נוח ואם הם משתוללים ועוד בחנות חרסינה, כנראה שהגיעו מים עד נפש ושיש להם סיבה טובה 24.11.2007 היום התפרסם בחדשות Msn על ידי קטי רון שנשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, ברוך שהינו לשעבר, אמר ש"אל לממשלה להתערב במערכת המשפט" ואני אומר הפוך: הממשלה חייבת וזה מחובתה להתערב במערכת המשפט הן לאור ההתערבות הפוליטית של שופטי בג"ץ והן שהדבר מתחייב מכורח תפקידה אמירה זו של אהרון ברק ממשילה כאילו בית המשפט העליון הוא מעין קיסרות מעל הממשלה שלממשלה אסור להתערב בה אך לא כך הוא, נראה שנתערבבו היוצרות אצל אהרון ברק שהרי במדינה דמוקרטית סמכות בית המשפט העליון נקבעת על ידי הממשלה והכנסת ולא להיפך בהמשך הכתבה נכתב שנשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש נאמה כדלקמן: "המסתכל מהצד יחשוב שקרה רק דבר אחד- בית המשפט העליון השתלט על השלטון וקיים צורך דחוף לרסן אותו ואני אומר: צודקת! 25.11.2007 היום התפרסם ב ynet על ידי אבירם זינו ששר המשפטים דניאל פרידמן נאם באומרו שכשבית המשפט העליון עוסק בשאלת ההתנתקות והאם התהליך תואם את המצע של מפלגת הליכוד, זה אינו חלק מחופש הביטוי. כך גם כאשר בית המשפט העליון מתעסק בשאלת אספקת החשמל לעזה - זה סימן שהוא מנסה לחדור לתחומי הרשות המבצעת. כמו כן אמר שר המשפטים "אפילו שבית המשפט אינו מתערב בהחלטות בסופו של דבר - עצם הטיפול בנושאים אלו גורם נזק ואני אומר כל הכבוד דניאל פרידמן, כל מילה בסלע. 2008 2.1.2008 היום התפרסם ב ynet על ידי אבירם זינו שהשופט בדימוס אורי שטרוזמן אומר שההצעות של פרידמן דווקא מקטינות את הפוליטיזציה ושהינו סבור כי רבים בישראל איבדו את אמונם בבית המשפט העליון, בעיקר בשל התנהלותו סביב החלטות מהותיות וכי "מאז שהעליון הופך להיות בית משפט אקטיבי - המטפל לא רק בשאלות טהורות של חוק ומשפט, אלא גם בנושאים מהותיים ופוליטיים - הולך ופוחת בו האמון" צודק! 3.1.2008 היום פורסם בעיתון ידיעות אחרונות על ידי טובה צימוקי כי פרידמן יוזם שינוי במבנה של הועדה לבחירת שופטים שיפסיק את השליטה שיש לשופטי בית המשפט העליון בבחירת שופטים ושיעמוד בסטנדרטים של ועדות בחירה ברחבי העולם וכי על כך אמרה ביניש כי היא מתנגדת לכך שכן "ההצעות יגרמו לפוליטיזציה בהליך מינוי השופטים ולפגיעה בעצמאות השיפוטית". ואני אומר שאם בית המשפט העליון עוסק בעניינים פוליטיים אז מתבקש ששופטיו צריכים להתמנות על פי מפתח פוליטי בכדי שבית המשפט העליון ישקף את הדעות הפוליטיות השונות שבקרב הציבור ולא רק את הצד השמאלי שלהן למשל 24.1.2008 היום פורסם בעיתון מעריב על ידי שני מזרחי שאהרון ברק נשיא בית המשפט העליון לשעבר מי שהביא עלינו את האקטיביזם השיפוטי נאם כדלקמן: "אני מודאג מהאינטנסיביות של השינויים, שלא קודם להם דיון מקצועי ראוי ואף לא שיח ציבורי מינימלי. אני מודאג מהשינויים המוצעים משום שתוצאתם תהיה פגיעה קשה בערכים עליהם מושתתת הדמוקרטיה שלנו ואני אומר: לא זכור לי מתי בדיוק אהרון ברק קיים דיון מקצועי ושיח ציבורי מינימלי כשהביא עלינו את האקטיביזם השיפוטי והביא לכך שבית המשפט העליון התערב בענייני מדיניות כדבר שבשגרה כמו ממשלת על מעל הממשלה הנבחרת. לא זכור לי שמישהו שאל אותי אם מותר לבג"ץ לעשות כן ולמה לא כדאי לא זכור לי שמישהו מבית המשפט העליון קיים איזה שיח ציבורי בזמן שעיכב את הקמת הגדר למרות שהממשלה קבעה תוואי מסוים. לכן להבדיל מברק אני שמח מהשינויים המוצעים שתוצאתם תהיה תמיכה בדמוקרטיה והפסקת הפגיעה בה. באותו היום ה 24.1.2008 מצוטט ברק על ידי ניר גוטנז' בידיעות אחרונות כמי שאמר גם: "שינוי אופיו של בג"ץ ישנה את אופיה של המדינה לרעה. יש לשמור על דרך מינוי השופטים שלא יוגבר כוחם של שיקולים מפלגתיים ופוליטיים ואני אומר לברק בתשובה "שינוי אופיו של בג"ץ מתבקש וישנה את אופיה של המדינה לטובה. יש לשנות את דרך מינוי השופטים והיות ובית המשפט העליון רואה עצמו רשאי להתערב בעניינים מדיניים פוליטיים ביטחוניים הרבה פעמים בעד הפלשתינים והערבים, אזי יש צורך שיגברו כוחם של שיקולים מפלגתיים ופוליטיים כדי למנוע זאת ממנו" מרץ 2008 בראיון לבטאון לישכת עורכי הדין בישראל אומרת נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש לעו"ד רון דרור כדלקמן: " תפקידו של בית המשפט הוא להעביר ביקורת שיפוטית, גם כאשר לדברים יכולה להיות השלכה פוליטית, אם כי מטרה זו רחוקה ממנו. במדינת ישראל ובמציאות הקיימת הכל רגיש והכל יכול להפוך לחומר נפץ פוליטי" כלומר נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש סבורה שתפקידה להתערב גם בעניינים בעלי השלכה פוליטית לאור זאת, יש לקבוע כי על שופט טרם מינויו לגלות למי הצביע לכנסת לא יתכן שמצד אחד נשיאת בית המשפט העליון מודיעה שתפקידה ותפקיד יתר שופטי העליון להתערב בעניינים בעלי השלכה פוליטית ומצד שני לא נדע למי הם הצביעו לכנסת זאת יש לדעת ולו כדי למנוע את החשש שהשופטים פסקו בעניינים פוליטיים על פי דעותיהם הפוליטיות הנסתרות כמו כן לאור זאת יש לשנות את הרכב הועדה לבחירת שופטים לעליון באופן שיהיה לה משקל פוליטי. וכך ניתן יהא למנות שופטים לבית המשפט העליון לפי ההרכב הפוליטי שבכנסת הדבר ימנע מינוי שופטים לעליון משך שנים בעלי אותה דעה פוליטית לסיכום- בית משפט שסבור שהוא רשאי להתערב בעניי בעלי השלכה פוליטית, השופטים שבו צריכים להיבחר על פי מינוי פוליטי ולגלות מראש את דעתם הפוליטית עוד נכתב בראיון לבטאון הנ"ל שהנשיאה ביניש אמרה כי "הדיבורים על מניע אישי של השר לא נראים לי כמו המצאה דמיונית. אני לא יודעת, אבל אני לא יכולה לשלול זאת" אני למשל הייתי הרבה יותר מכבד את התשובה אם ביניש היתה אומרת שלה ולפרידמן יש דעות מנוגדות ביחס לאקטיביזם השיפוטי. אילו היתה אומרת, שהיא סבורה שבית המשפט העליון צריך להתערב בכל ענין בו הוא בוחר ואילו שפרידמן סבור שבית המשפט העליון לא צריך להתערב בעניינים פוליטיים שנמצאים במסגרת קביעת מדיניות אבל לא, ביניש בחרה בתשובה שתעלה כביכול חשד על פרידמן מה הם מניעיו והדבר לדעתי אינו ראוי. לומר שלא נראה כמו המצאה דמיונית שלפרידמן יש מניע אישי זה באותו סגנון של לומר שלא נראה כמו המצאה דימיונית שלביניש יש מניע אישי בפסיקותיה בעד הפלשתינים בענין תוואי גדר ההפרדה. 12.3.2008 בעיתון מעריב נכתב על ידי שמואל מיטלמן שפרידמן התקפל והודיע כי הוא מקפיא את היוזמה להגביל את יכולת בג"ץ לדון בעתירות ולשפוט בנושאים הנוגעים למדיניות הממשלה בתחום המדיני הביטחוני והתקציבי. על כך כתב בן דרור ימיני מאמר מצויין נוסף שנקרא "עוד ניצחון לאוליגרכיה" בו הוא מתאר כיצד אפשר להניח שכוחות האוליגרכיה חגגו וגרמו לפרידמן להרים ידיים ואני אומר גם אם פרידמן לא הצליח לגבש כח פוליטי לשינויים הנדרשים, למשל עקב התנגדות של אהוד ברק ומפלגת העבודה, או מכל סיבה פוליטית אחרת, אני מעריך אותו על כך שניסה. העם כבר הבין את מה שקורה בבג"ץ ומוכן לשינויים הנדרשים וכעת נותר להמתין למנהיג שיבצע את השינויים הנדרשים ככל שזה יקרה מאוחר יותר כך הפגיעה בדמוקרטיה בשלטון החוק ובעקרון הפרדת הרשויות תעמיק יותר. ואני אומר לכוחות האקטיביזם השיפוטי נצחונכם הוא זמני בלבד, אבל בסופו של דבר העם לא יסכים לספוג עוד ועוד התערבויות פוליטיות מצידכם כנגד אזרחי ישראל ולטובת הפלשתינים והערבים, וילחץ על מנהיגיו לבצע את השינויים הנדרשים 3.4.2008 היום נאלצתי שוב לקרוא בתקשורת לדוגמא במעריב על ידי הדס שפר ובידיעות אחרונות על ידי טובה צימוקי, נאום שנאם אהרון ברק כשתקף את הרפורמות אותן מנסה פרידמן לבצע, נאום שאינני מסכים עימו מאמרי זה יתייחס לפרסומים בהנחה שהם נכונים וישיב לברק אחת לאחת. מבחינתי נאומו כלל סיסמאות לא מוצדקות, להיפך, ההיפך מהן הוא הנכון, כפי שאפרט להלן ברק הודיע כי כביכול נעשה ניסיון להחליש את בית המשפט ולהניח אקדח לרקתו ואני אומר סוף סוף מגיע שר משפטים פרידמן שעושה ניסיון לחזק את בית המשפט. בית המשפט בראשותו של אהרון ברק הוא זה אשר לדעתי הניח מזה שנים לא רק אקדח אלא אף מחבלים מתאבדים לרקתו של העם בזמן שחתם על צוי מניעה נגד הקמת גדר הביטחון ברק הודיע כי אנחנו עשויים להפוך למדינת עולם שלישי ואני אומר נהפוך הוא, אנו נחזור להיות מדינה ככל העמים המתקדמים ברק הודיע כי ליבו מתמלא דאגה נוכח הסכנות וכי מקורה של הדאגה היא במגמות מסוכנות לעצמאות השפיטה ולהגנה על החירות ותואר השלטון העולות מפעולותיו של שר המשפטים. ואני אומר - מילים יפות שאין מאחוריהן דבר הקרוב למציאות לגבי הדאגה ליבו מתמלא ואילו ליבי כבר מלא בדאגות מכך שלפרידמן אין רוב פוליטי לבצע את כל השינויים לגבי השינויים אמר ברק שהוא מודאג מהאינטנסיביות שלא קדם להם דיון ציבורי ראוי ואף לא שיח ציבורי מינימלי וכי הוא מודאג מכך שתוצאתם של השינויים תהיה פגיעה קשה בערכים עליהם מושלת הדמוקרטיה שלנו שוב- סיסמאות לא נכונות כפי שכבר הבהרתי לא זכור לי שברק קיים דיון ציבורי או שיח ציבורי מינימלי כשהתערב במסגרת החלטותיו באופן גס במדיניות הרשות המבצעת כגון כשעיכב את הקמת גדר ההפרדה בניגוד לרצון רוב הציבור הישראלי לא זכור לי אם הוא שאל מישהו מהציבור אם זה ראוי שהוא מעכב את הקמת גדר ההפרדה לכן לדעתי את הפגיעה הקשה בערכים עליהם מושלת הדמוקרטיה שלנו כבר עשה אהרון ברק ופרידמן רק בא לנסות לתקן ברק עוד הזהיר כי כביכול החירות האישית עלולה להיפגע באופן קשה ואני אומר הפוך - החירות האישית סוף סוף אולי תפסיק להיפגע באופן קשה החירות האישית של הרוגי ונפצעי הפיגועים שנגרמו לאחר שברק הוציא צוי מניעה נגד הקמת הגדר כבר נפגעה אנושות לגבי הרצון לשנות את שיטת המינוי לעליון הודיע ברק כי דבר זה יפגע בטיב השיפוט ובעצמאות השופטים ואני אומר נהפוך הוא- זה יעלה את טיב השיפוט כי זה יגרום לכך שלא כל השופטים יפסקו ברוב המקרים פה אחד לכיוון אותה דעה אלא יהיה מגוון דעות 25.4.2008 בישראל של ימינו ראש הממשלה שנבחר על ידי העם הוא לא ראש הממשלה בפועל אלא ראש הממשלה בפועל הוא נשיא בית המשפט העליון מי שנבחר בראשיתו מבין תשעה אנשים בועדה לבחירת שופטים בעצם יותר מדוייק יהיה לומר שראש הממשלה הוא ראש ממשלה בתואר אבל בפועל נשיא בית המשפט העליון הוא המחליט בענייני מדיניות מעין ראש ממשלת על מעל ראש הממשלה בישראל של ימינו שרי הממשלה הם לא שרי הממשלה אלא שרי הממשלה הם שופטי בית המשפט העליון בעצם באותו רעיון שרי הממשלה הם שרים בתואר אבל שופטי בג"ץ הם שרים במעין ממשלת העל שמחליטים בענייני מדיניות השרים בישראל של ימינו הכנסת היא לא הרשות המחוקקת האחרונה, אלא נשיא בית המשפט העליון ושופטי בית המשפט העליון מחליטים האם חוק ישאר על כנו למעשה בישראל של ימינו אין דמוקרטיה אמיתית היות וראש הממשלה לא יכול לנקוט במדיניות כרצונו בלי אישור של נשיא בית המשפט העליון ושופטי בית המשפט העליון למעשה בישראל קיים שלטון שיפוטי שבודק את מדיניות ראש הממשלה והחוקים שהוא דואג לחוקק כלומר לא משנה בכלל את מי הציבור יבחר לכנסת, אם המדיניות של ראש הממשלה הנבחר לא תמצא חן בעיני שופטי בית המשפט העליון אזי ראש הממשלה לא יוכל לממש את מדיניותו הנוהג הזה הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה, בשלטון החוק ובעקרון הפרדת הרשויות כל עוד המצב הקיים ישאר על כנו לא תהיה בישראל דמוקרטיה אמיתית 1.9.2008 יש תקווה סוף סוף. היום נכנסה לתוקפה הצעת חוק גאונית שנחקקה ביוזמת חבר הכנסת גדעון סער על פיה נכנס לתוקפו תיקון מספר 54 לחוק בתי המשפט התשס"ח 2008 על פי סעיף 7 (ג) (2), מהיום, הצעת הועדה למינוי שופטים על מינוי שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הועדה וכדלקמן: "(2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.". הצעת חוק זו נראית על הניר לכאורה כהצעת חוק יבשה פרוצדוראלית אולם לא כך היא. חוק זה יכול לאפשר לחברי הכנסת, אם חברי הכנסת יצליחו לנצלו נכון, להצליח לשמור על איזון נכון בבחירת שופטי בית המשפט העליון מכאן ואילך ולנטרל את הכח הרב שהיה עד כה לשלושת שופטי בג"ץ בבחירת שופטים לבית המשפט העליון. במידה ואכן יצליחו חברי הכנסת לשמור על האיזון, אזי שופטי בג"ץ יאלצו להסכים כנגד מינוי שופט של אקטיביזם שיפוטי, בו הם מעוניינים, למינוי שופט המתנגד לאקטיביזם שיפוטי, או לכל הפחות בעל עמדות ציוניות לאומיות חזקות יותר, למשל שופט שלא היה מעז לעכב את הקמת גדר הביטחון מכל סיבה שהיא בזמן שאזרחים נרצחים בפיגועים וכך לאט לאט משך השנים עם התחלפותם של שופטי האקטיביזם השיפוטי, אמור להתמנות דור חדש של שופטים עד שיכול ויגיע היום ובו יהיה איזון ראוי ומגוון דעות בבית המשפט העליון חוק זה יכול להביא לכך שתקופת האקטיביזם השיפוטי תתחיל לאט לאט, משך השנים לגווע לאיטה יחד עם זאת, אסור להיכנס לשאננות, עלינו לקוות שבועדה למינוי שופטים ישבו לפחות שלושה חברים המתנגדים לאקטיביזם השיפוטי ובעלי דעות ציוניות לאומיות חזקות כדי שחוק זה יצליח ויש לזכור כי עדיין הפיתרון הטוב ביותר הוא הוצאה לגמרי של שופטי בית המשפט העליון מהועדה לבחירת שופטים ויתר ההצעות שהוצעו בתחילת בלוג האקטיביזם השיפוטי אם כי כאמור, חוק זה הוא כאמור התחלה טובה המבשר תקווה לשינוי מרענן במערכת המשפט העליונה של מדינת ישראל ועל כך אומר: תודה לך גדעון סער
|
|